רש"י על בראשית כ״ד:ז׳:ב׳-ג׳

« רש"י על בראשית כ״ד:ב׳ רש"י על בראשית כ״ד:ח׳ »

7 שפתי חכמים פתח ↗

ולמעלה אמר ואשביעך וגו'. כלומר שלמעלה נאמר ואלהי הארץ פסוק ג:

7 משכיל לדוד פתח ↗

ה׳ אלהי השמים וכו׳ ולא אמר וכו׳ ההרגש שמבחוץ הוא דלא הול״ל אלא ה׳ אשר לקחני וכו׳:

7 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרוש על התורה פתח ↗

1757 שנאמר בראשית כא, לג "ויקרא שם בשם ה' אל עולם", ופירש רש"י שם "ויקרא שם וגו' - על ידי אותו אשל נקרא שמו של הקב"ה אלוק לכל העולם, לאחר שאוכלים ושותים אמר להם ברכו למי שאכלתם משלו, סבורים אתם שמשלי אכלתם, משל מי שאמר והיה העולם אכלתם". ושוב כתב רש"י בראשית כד, ז: "ה' אלקי השמים אשר לקחני מבית אבי - ולא אמר 'ואלקי הארץ', ולמעלה אמר שם פסוק ג ואשביעך בה' אלקי השמים ואלקי הארץ'. אמר לו עכשיו הוא אלקי השמים ואלקי הארץ, שהרגלתיו בפי הבריות. אבל כשלקחני מבית אבי היה אלקי השמים ולא אלקי הארץ, שלא היו באי עולם מכירים בו, ושמו לא היה רגיל בארץ". ודרשו חכמים ילקו"ש ח"ב רמז תמז "ישנים היו אומות העולם מלבוא תחת כנפיו של הקב"ה, ומי העירם לבוא תחת כנפיו, אברהם". וכן על הכתוב בראשית יב, ח "ויבן שם מזבח לה' ויקרא בשם ה'", דרשו ילקו"ש ח"א רמז צה "אל תקרא 'ויקרא', אלא 'ויקריא', מלמד שהקריא את שמו של הקב"ה לכל עובר". והרמב"ם הלכות ע"ז פ"א ה"ג כתב: "בן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו. כיון שהכיר וידע התחיל להשיב תשובות על בני אור כשדים, ולערוך דין עמהם ולומר שאין זו דרך האמת שאתם הולכים בה. ושיבר הצלמים, והתחיל להודיע לעם שאין ראוי לעבוד אלא לאלוק העולם, ולו ראוי להשתחוות ולהקריב ולנסך... והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם, ולהודיעם שיש שם אלוק אחד לכל העולם, ולו ראוי לעבוד. והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה, עד שהגיע לארץ כנען... וכיון שהיו העם מתקבצין אליו ושואלין לו על דבריו, היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו, עד שיחזירהו לדרך האמת. עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות, והם אנשי בית אברהם, ושתל בלבם העיקר הגדול הזה, וחבר בו ספרים".

8 שפתי חכמים פתח ↗

וקח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא. מדכתיב אשר אנכי יושב בקרבו א"כ ש"מ דאכנעני היושב בקרבו צוה שלא ליקח דהיינו מבנות ענר ואשכול וממרא דהיו בעלי בריתו א"כ ממילא נמי הא דכתיב הכא ונקית משבועתי אם לא תאבה ללכת אחריו וגו' קאי נמי על ענר אשכול וממרא:

8 גור אריה פתח ↗

וקח לי אשה מבנות ענר וכו'. כי אחר שהשבועה היתה עליה כדכתיב פסוק ג "לא תקח אשה מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו", ולא היה צריך לומר "בקרבו", אלא זהו ענר אשכול וממרא אשר היה אברהם יושב בקרבו, וגם עליהם השביעו שלא יקח אשה לבנו אף על גב שהם כשרים, ולא הוצרך לומר "בקרבו", כי מאחר שאמר "מבנות הכנעני" פסוק ג כל כנען במשמע, אלא לומר שעליהם קאי "ונקית משבועתי זאת", דהיינו שלא ליקח אשה מבנות ענר, וקח אשה מן ענר אשכול וממרא. ועוד מדאמר "ונקית משבועתי זאת" משמע שבועה אחרונה שהשביעו גם על בנות ענר אשכול וממרא, וזה "אשר אנכי יושב בקרבו", ועל שבועה אחרונה אמר "ונקית משבועתי זאת" – וקח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא, אבל שבועה שלא יקח אשה משאר בנות כנען – כדקאי קאי:ואם תאמר והא רש"י פירש לקמן פסוק מט "ואפנה על ימין או על שמאל" – לקח מבנות לוט או ישמעאל, ונראה לומר כי מפני שאמר למעלה שיקח לו אשה ממולדתו פסוק ד, וישמעאל ולוט גם כן ממולדתו, ואמנם ילך תחלה אל נחור מפני שאמר "כי אם אל ארצי ומולדתי", ומשפחת נחור 'ארצו ומולדתו', אבל אם לא יתן לו אז יפנה על ימין או על שמאל, דהא איכא חדא, דהיינו מולדתו. ומה שפירש כאן מבנות ענר אשכול וממרא וכו', היינו מפני שכתב "ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך וגו'", שכולל כל שהוא ממשפחתו, ועל זה אמר "ואם לא תאבה" – 'ולקחת אשה מבנות ענר אשכול וממרא':ומה שהורשה ליקח מבנות כנען ולא מבנות אליעזר עצמו, שהוא היה צדיק יותר, נראה כי בבנות ענר אשכול וממרא אין כל כך קללה לפי שהיו בעלי ברית אברהם לעיל יד, יג, ונאמר לעיל יב, ג "ואברכה מברכך" ושייך בהם ברכה, אבל אליעזר סוף שגם הוא היה משרת את אברהם והיה זקן ביתו פסוק ב – מפני שעיקר הקללה שהם עבדים לעיל ט, כה, ועדיין אותה קללה בו שהיה עבד, ולפיכך לא רצה שיקח את בתו:

8 ברטנורא על התורה פתח ↗

ונקית משבועתי זאת וקח לי מבנות ענר אשכול וממרא קשה מנא לו שיתיר לו ליקח מבנות ענר אשכול וממרא י"ל שאברהם השביעו משני דברים האחד אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני דהיינו כנעני דעלמא והשני אשר אנכי יושב בקרבו דהיינו מבנות ענר אשכל וממרא וסמוך ליה כתוב ונקית משבועתי זאת דמשמע דשבועה האחרונה דסמוכה למקרא זה דהיינו שלא יקח מבנות ענר אשכול וממרא כדמפרשנא.

7 מבית אבי. מֵחָרָן:

8 ומארץ מולדתי. מֵאוּר כַּשְׂדִּים:

7 יריעות שלמה פתח ↗

בד"ה שאינו נופל כו' מבלתי יכולת נ"ב ונ"ל בקיצור שהאמיר' מאחר שלא תמצא זולת נוכחי נגדו שייך בו ל' לי או לו אבל אצל הדיבו' הוא לאדם עצמו המדבר אינו נופל לשון לי או לו כי הדיבור אינו לו אלא למדבר עצמו רק עליו הוא מדבר ודוק ולפ"ז נמי הוא מכוון מה שאמרי' שלשון דיבור הוא לשון קשה ואמירה הוא חיבה אלא לפי שדיבור הוא מה שמדבר לפי חפצו ולא שישיב לחבירו ויאמר לו כפי הנאות לו ודוק מהרש"ל:

7 אהל יעקב על התורה פתח ↗

ועתה דע לך כי כל הדורות שהיו עד אברהם עליו השלום היו מכעיסים ובאים וכל עסקם היה אך בעניני העולם, וגם אם לפעמים היה בהם עושה טוב לא היה שם עינו ולבו כי אם על עצמו ולא להשכיל ולהיטיב לזולתו. והמופת - נח ע"ה כי צדיק תמים היה ולא העלה על רוחו להוכיח בני דורו וליישר דרכם, ועל כן עד אברהם עליו השלום לא היה מקום לזקנה כי מה יתרון לאדם על ידה, אדרבה לכל עניניהם ועסקיהם רבה כמו רבה גנות הזוקן וחסרונם עצום מאד. אולם אברהם אבינו עליו השלום הוא החל להיות מוכיח לרבים להורותם ידיעת ה' כנודע וכאמרו ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ בראשית כ"ד, ג' רש"י בפסוק ז': אמר לו עכשיו הוא אלהי השמים ואלהי ארץ שהרגלתיו בפי הבריות כו'. אשר על כן היה הצורך אליו הזקנה כי על ידיה יוכל לבצע מעשהו הטוב כי ישמעו רבים לדבריו וישאו אליו פנים ועל כן מצא את לבבו לשאול אותה מאתו יתברך, ואמר אב ובנו נכנסים למקום אין יודעים למי מכבדים. הנה אם כההוראה הפשוטה יפלא מאד שיעלה על לב צדיק כמוהו לבקש סבה להיות מכובד בעיני הבריות, אם לא שכוון שיתנו מקום למוסריו ותוכחתו אשר לזה צלחה הזקנה והשיבה וכו'. וזהו שהשיב יתברך חייך דבר טוב שאלת וממך הוא מתחיל, כלומר אך בך תחל הזקנה ואך כעתה הגיע עתה להמציאה בעולם, מה שאין כן עד היום היה ענינה אך למחסור וכמדובר.

7 מזרחי פתח ↗

מבית אבי מחרן מארץ מולדתי מאור כשדים. הרמב"ן ז"ל טען ואמר אם כן יהיה אל ארצי ואל מולדתי אור כשדים וחלילה שיתערב זרע קדש בבני חם הפושע ועוד איך הלך העבד לחרן והוא לא צוה לו אלא אל ארצי ואל מולדתי תלך שהיא אור כשדים כדעת הרב ואולי יחשוב הרב כי ארץ מולדתו אור כשדים אבל מולדתו הוא משפחתו וארצו חרן אשר גר בה וכל אלה דברים בטלים כי בכאן אמר ולקחת אשה לבני משם ועוד כי ימים רבים עמד בארץ כנען יותר מחרן ולמה תקרא חרן ארצו בעבור שגר בה ימים עכ"ד: ונראה לי שאין טענה על דברי הרב כלל כי מה שאמר איך הלך העבד לחרן כו' שתי תשובות בדבר האחד שבהיות דירת אברהם בארץ כנען וקראו כל מקומות עבר הנהר בשם ארצו ומולדתו על צד הכללות כי כלן באיקלי' אחד הם נכללים וכאלו אמר אל איקלי' ארצי ומולדתי תלך והנה גם חרן בכלל כי כן מנהג הנעתק מאיקלים לאיקלי' לכנות כל האיקלי' אשר נעתק ממנו בשם ארצו ומולדתו כאשר יאמרו היום כל אנשי ספרד אשר באו ממלכות ספרד למלכות רומניא שארצם ומולדתם היא ספרד אע"פ שארצם ומולדתם היא עיר א' מערי ספרד ולכן יהי' פי' אל ארצי ואל מולדתי תלך אל עבר הנהר בכלל והעבד הלך לחרן מפני ששם משפחת אדוניו שצוה לו אדוניו שיקח אשה לבנו משם ואע"פ שאין זה מפורש בצווי אברהם הנה פירש אותו אליעזר ללבן אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני ואולם כאשר יזכיר הכתוב בית אביו עם ארצו ומולדתו שהוא מורה על עיר חרן בפרט כמו מארצך וממולדתך ומבית אביך וכמו אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי אז תשאר ארצו ומולדתו בהכרח על אור כשדים לבדו ולכן בפסוק הראשון שכתוב בו כי אל ארצי ואל מולדתי תלך לא פירש כלום מפני שאין שם מבית אבי והוא כולל הכל ובפסוק השני שכתוב בו מבית אבי הוצרך לפרש מארץ מולדתי אור כשדים והתשובה הב' היא שאפי' אם תמצא לומר שארצו ומולדתו מורי' בפרט על אור כשדים אין טענה איך הלך העבד לחרן במקום שלא צוה לו כי אברהם ע"ה בצאתו מאור כשדים הניח שם את נחור אחיו כדכתיב ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ולא את נחור בנו ולא ידע כי אחר צאתו מחרן עם לוט ונשאר אביו בחרן לבדו יצא נחור מאור כשדים והלך לחרן וישב עם אביו אבל חשב שעדיין נחור יושב באור כשדים והמבשר שהגיד לו הנה ילדה מלכה גם היא בנים לנחור אחיך חשב שאברהם כבר ידע יציאת נחור מאור כשדים ולא הגיד לו רק דבר הבנים ולכן שלח את אליעזר באור כשדים לקחת לו אשה מבנות נחור וכאשר עבר אליעזר מחרן אשר דרכו משם ללכת לאור כשדים כדכתיב ויצאו אתם מאור כשדי' ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם הוגד לו ששם נחור וכל משפחת אברהם והניח דרכו שהיה רוצה ללכת באור כשדי' והלך לחרן ומפני זה כתו' ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור שלא היה צריך לכל זה כי כבר כתוב ויקח העבד י' גמלים מגמלי אדניו וילך ולא היה צריך לכתוב אלא ויברך הגמלים מחוץ לעיר ועוד מה טעם אל ארם נהרים אל עיר נחור די בא' מהם או אל ארם נהרים או אל עיר נחור אבל זאת ראיה שרצה הכתוב להודיע שהסבה שהלך אל ארם נהרים ולא אל אור כשדים ששלחו אדניו שם הוא מפני ששמע שארם נהרים שהיא חרן נהיתה עתה עיר נחור אף על פי שמתחלה לא היתה עירו אלא אור כשדים. ומה שאמר אולי יחשוב הרב כי ארץ מולדתו היא אור כשדים אבל מולדתו היא משפחתו וארצו חרן אשר גר בה והם דברים בעלים אין ספק שהדברים הללו דברים בטלים הם אם היתה זאת כונת הרב אבל הרב ז"ל לא חילק בין ארץ מולדתו ובין מולדתו שהרי גבי לך לך מארצך וממולדתך פירש והלא כבר יצא משם עם אביו ובא עד חרן משמע שהוא סובר שארצך ומולדתך הם אור כשדים. גם אין לטעון למה תקרא חרן שגר בה ימים מועטים ארצו יותר מארץ כנען שעמד שם ימים רבים כי לא קרא את חרן ארצו רק בערך אל המקומות שיצא משם לא בערך אל ארץ כנען אשר הוא עומד שם:

8 יריעות שלמה פתח ↗

בד"ה וקח לי כו' וממרא נ"ב ולי נראה דמעולם לא דיבר אליעזר לאברהם כך ולא תבע בפה כדי שלא יחשוד אותו שיתרשל וימעול בשליחתו כדי שיתחתן עמו וק"ל וגם אם היה אברה' רוצה להזדווג עמו אם לא ימצא ממשפחתו מ"מ לא היה מגלה לו כדי שלא יתרשל בשליחתו ובודאי שהיה אליעזר נושא ונותן כך בשכלו שראוי היה להזדווג עמי אלא שהוא ארור אבל לא דיבר כלל בפני אברהם וכדי לפייס' ולשבחם ולהודיע להם שאברה' חשק בהם מחמת יחום משפחתם הוצי' אותן הדברים מפיו ובראותו שהם נתגאו עליו ונתקשו שהיה מוכרח להם והיו רוצין להענישו בהון עתיק הוציא נמי דחייה מלבו ואמר להם שאינו מוכרח להם ויש לו רשו' נמי להזדווג עם ישמעאל ולוט אעפ"י שלא היו דברים מעולם וק"ל קרוב לזה פירש מהרא"י ודוק מהרש"ל:

8 מזרחי פתח ↗

וקח לי מבנות ענר אשכול וממרא. אף על פי שהם כנעניים כדכתיב ממרא האמורי אחי אשכול ואחי ענר מכל מקום כשאי אפשר לישא מבני משפחתו לפחות ישא מהטובים שבכנעניים שהם ענר אשכול וממרא בעלי בריתו שהרי השבועה שהשביע לאליעזר שלא יקח אשה לבנו מבנות הכנעני אינה אלא כשלא ילך תחלה אל ארצו ואל מולדתו אבל אם ילך שם תחלה ולא תאבה האשה ללכת אחריו יוכל לקחת אתר זה מבנות הכנעני שכן כתיב בדברי אליעזר וישביעני אדוני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בארצו אם לא אל בית אבי תלך ופרש"י אם לא תלך תחלה אל בית אבי ולא תאבה ללכת אחריך. ומה שכתב הרב וקח לי מבנות ענר אשכול וממרא ואברהם לא חלק בשבועתו בין בעלי בריתו לשאר כנעניים י"ל שהרב למד זה ממאמר אשר אנכי יושב בקרבו וכדברי אליעזר בעצמו דמשמע ממרא ואחיו שהיה יושב בקרבם ולכן יהיה גם ההתר בם לא בזולתם וכך אמרו בב"ר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני הזהירו על בנות ענר אשכול וממרא. אך קשה ממה שפירש גבי ואפנה על ימין או על שמאל על ימין מבנות ישמעאל או על שמאל מבנות לוט למה לא אמר ג"כ מבנות ענר אשכול וממרא ולמה התיר לו לישא אשה מבנות ענר אשכול וממרא שהם כנעניים אחר שאפשר לישא מבנות ישמעאל ולוט ולמה לא התיר לו לישא בתו של אליעזר אחר זה כדפרש"י ז"ל גבי אולי לא תלך האשה הרי אליעזר יותר נכבד ויותר חסיד מענר אשכול וממרא כמו שדרשו בבראשית רבה זקן ביתו שהיה זיו איקונין שלו דומה לו בכל אשר לו שהיה מושל ביצרו כמותו וצ"ע:

« רש"י על בראשית כ״ד:ב׳ רש"י על בראשית כ״ד:ח׳ »